שולחן ערוך

סעיף ב :
קודם שיתקע, יברך "לשמוע קול שופר" ויברך "שהחיינו".
הגה:
ואין חילוק בין אם יברך לעצמו, או שכבר יצא ומברך להוציא אחרים, אפילו הכי מברך התוקע שתי ברכות הנזכרות (בית יוסף ותרומת הדשן).
ויתקע תשר"ת שלוש פעמים ותש"ת שלוש פעמים ותר"ת שלוש פעמים.
הגה:
וטוב לתקוע בצד ימין אם אפשר לתקוע בכך (מנהגים). וכן יהפוך השופר למעלה, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה" (רוקח ומהרי"ל).
עץ אר"ז

מה שכתב הרמ"א שגם מי שתוקע להוציא ידי חובה מישהו אחר יברך את שתי הברכות, הוא גם לספרדים. אך נכון יותר שאחד השומעים יברך את הברכות, ואז יתקע התוקע. ואם השומעים אינם יודעים לברך - יברך אותן התוקע. ומי שתוקע לנשים, כיון שאינן מחוייבות לשמוע קול שופר - לא יברך כלל. אך האשה יכולה לברך לעצמה לפני תקיעת השופר, ולא תברך בקול אלא בפני בעלה, בנה או אביה.