סעיף
ו :
הלוקח בהמה אינו חושש שמא נשחטה אמה או בנה היום. אבל על המוכר להזהיר הלוקח ולהודיעו אם שחט האם או הבן היום, או אם מכרה לאחר לשחטה היום. ואם הוא באחד מן ארבעה זמנים, שדרך, שכל מי שקונה בהמה ששוחטה מיד, והם: ערב פסח, וערב עצרת, וערב ראש השנה, וערב יום טוב האחרון של חג – צריך להודיעו שמכר היום האם או הבת. ואם לא הודיעו – שוחט ואינו חושש בין קנה מישראל בין קנה מגוי. ואם נודע לו אח"כ שנשחטה אמה או בתה היום – הוי מקח טעות. ודוקא שמוכר שניהם ביום אחד, אבל אם מכר האם או הבת ביום שלפניו – אין צריך להודיעו.
הגה:
ואם מכר האחד לחתן והשני לכלה: אפילו אם מוכר בשני ימים – צריך להודיעו שודאי שניהם שוחטין ביום אחד. שנים שלקחו אותו ואת בנו ביום אחד – בלוקח תחילה ישחוט, ולא השני.במה דברים אמורים: כשלקחום שניהם מאדם אחד שמיד כשמכר לראשון לא היה יכול לשחוט את הנשאר בידו, שהלוקח לקח על מנת לשחטו מיד. (ולכן גם הלוקח ממנו אסור לשחוט, שלא יכול למכור לו רק זכות שבידו. טור) אבל אם לקחום משנים – שניהם שוים, וכל מי שישחוט תחילה – הרי זה זריז ונשכר.