סעיף
ב :
נשים שאוכלות ושותות עד שחשיכה, והן אינן יודעות שמצווה להוסיף מחול על הקודש, אין ממחין בידן, כדי שלא תבואו לעשות בזדון.
הגה:
והוא הדין בכל דבר איסור, אמרינן מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין. ודווקא שאינו מפורש בתורה, אף על פי שהוא דאורייתא. אבל אם מפורש בתורה, מוחין בידם (ר"ן פ"ד דביצה והרא"ש בשם העיטור). ואם יודע שאין דבריו נשמעין, לא יאמר ברבים להוכיחן, רק פעם אחת, אבל לא ירבה בתוכחות, מאחר שיודע שלא ישמעו אליו. אבל ביחיד, חייב להוכיחו עד שיכנו או יקללנו (ר"ן סוף פרק הבא על יבמתו):