שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרי
    הדלקת נרות ביום כיפור
סעיף ד :
נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות, ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת.
הגה:
ונוהגים שכל איש, גדול או קטן, עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו), גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו), וכן נכון. וכן כתבו מקצת רבוותא. ואם כבו נרות אלו ביום הכיפורים, אין לומר לנכרי שיחזור וידליקם (מהרי"ל ומהרי"ו). מי שכבה נרו ביום הכיפורים, יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפורים, ואל יכבנו עוד, אלא יניחנו לדלוק עד גמירא. וגם יקבל עליו שכל ימיו לא יכבה במוצאי יום הכיפורים נרו, לא הוא ולא אחר (כך נמצא במנהגים ישנים). ויש אומרים שיש להציע השולחנות ביום כיפור כמו בשבת (מרדכי ומנהגים), וכן נוהגין. יש שכתבו שנהגו ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום כיפורים, דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגים ללבוש הקיטל, שהוא לבן ונקי, גם הוא בגד מתים, ועל ידי זה לב האדם נכנע ונשבר (דברי עצמו, מהגהות מיימוני פרק ז' דשביתת עשור):