סעיף
ה :
ישראל שהדליק מעובד כוכבים אין מברכים עליו במוצאי יום הכיפורים אף על פי שבמוצאי שבת מברכין עליו שאין מברכין במוצאי יום הכיפורים אלא על האור ששבת מבעוד יום ממש או על האור שהודלק ממנו וכן נהגו להדליק מעששית של בית הכנסת ומיהו אפילו אם הודלק ביום הכיפורים אם הודלק בהיתר כגון לחולה יכולים לברך עליו:
הגה:
יש אומרים להבדיל על נר של בית הכנסת (המגיד פרק כ"ט ואבודרהם ואור זרוע). ויש אומרים שאין להבדיל עליו אלא מדליקין נר אחר ממנו. והנכון להבדיל על שניהן ביחד דהיינו להדליק נר אחד מנר בית הכנסת ולא יבדיל על נר עצמו של בית הכנסת לחוד (מהרי"ל). ושאר דיני נר עיין לעיל סימן רצ"ח. ואוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים דהוי קצת יום טוב (טור מהרי"ו אור זרוע). ויש מחמירים לעשות שני ימים יום כיפור, ויש לזה התרה, ואין לנהוג בחומרא זו משום דיש לחוש שיבא לידי סכנה (אור זרוע). מי שמתענה תענית חלום למחרת יום כיפור -- אין צריך להתענות כל ימיו (מנהגים). אין אומרים תחינות ולא "צדקתך..וצדקתך" מיום כיפור עד סוכות. והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי יום כיפור בעשיית הסוכה כדי לצאת ממצוה אל מצוה (מהרי"ל ומנהגים והגהות מיימוני פרק ב' דברכות מהרי"ו):