סעיף
ו :
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה, ואין מסככין בה, אלא אם כן עשאה לסיכוך:
הגה:
דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה). ואם היא גדולה, סתמא עומדת לסיכוך ומסככין בה, אלא אם כן עשאה לשכיבה (דהיינו שמנהג המקום לשכב עליה) . והני מילי שאין לה שפה; אבל אם יש לה שפה בעניין שראויה לקבל, אפילו אם ניטל שפתה, אין מסככין בה:
הגה:
במקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגין כעין תקרה, אין מסככין בהם (כל בו) :