סעיף
ב :
אם נפל ליין ושמן או לשאר משקין פוגם בודאי ואין צריך ס' לבטל פליטתו:
הגה:
ולפי זה אם נפל לשומן נמי דינא הכי. ויש מחמירים בשומן ואפילו אם הוא קשה לפנינו אם שפכו מדי יום יום שומן בקדירה ויש לספק שמא העכבר היה שם כשעירו עליו שומן רותח הכל אסור אפילו יש ס' בשומן נגד כל העכבר. ואם לא עירו עליו או שעירו עליו וידוע שלא היה שם העכבר כשעירו עליו והשומן בא לפנינו כשהוא קשה (תשובת הרא"ש והגהת מיימוני פט"ו והגהות מרדכי דחולין סי' תשנה ובהגהת שערי דורא סי' כב ובארוך כלל ל). וכן נמצא העכבר עליו סגי ליה בנטילת מקום ולא מחזקינן איסור שמא היה השומן רך כשנפל שם דכבוש הוי כמבושל דמותר מכח ספק ספיקא ספק נפל שם כשהיה קשה ואם תמצא לומר כשהוא רך שמא נתקשה קודם שיעור כבישה. ובמקום שהשומן מאוס לאכול אסור להדליקו גם כן בבית הכנסת משום הקריבהו נא לפחתך (מלאכי א ח) (ר"ן בשם גאון ורשב"א פ' ג"ה ורבינו ירוחם ואו"ה הארוך כלל לב בשם מרדכי פרק ג"ה והמחבר באו"ח סימן קנ"ד סעיף י"ב). ובמקום הפסד גדול יש לסמוך על דברי המקילין: