סעיף
ט :
אין איסור" אותו ואת בנו" אלא בשחיטה בלבד, שנאמר "לא תשחטו". אבל אם ניחר (פי' ענין הנחירה הוא שתוחב הסכין בנחיריו וחותך) את הראשון, או נתנבל בידו – מותר לשחוט השני. לפיכך, חרש שוטה וקטן ששחטו את הראשון בינם לבין עצמם – מותר לשחוט השני אחריהם, לפי שרוב מעשיהם מקולקלים.
הגה:
ואם אחרים רואים ששוחטין כראוי אסור לשחוט אחריהם (טור) כן נראה לי.