שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרע
    הלכות חנוכה דברים האסורים והמותרים בחנוכה
סעיף ג :
אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו.
הגה:
ואין מתענין יום שמת בו אב או אם. ותענית חלום בחנוכה עיין לעיל סימן תקס"ח סעיף ה'. ולענין צידוק הדין עיין לעיל בהלכות ראש חודש סימן ת"כ ס"ב בהגה, ועיין להלן סימן תרפ"ג.
עץ אר"ז

א. אף על פי שאסור להספיד בחנוכה, כאשר מדובר ברב - יש להספיד, אולם רק בלוויה. אך בזמנים אחרים, מצוה להספיד חכמים גדולים גם מעבר למקום מגוריהם, וגם שלא בלוויה.

ב. מי שהתענה תענית חלום בחנוכה, צריך להתענות תענית נוספת לאחר חנוכה, כדי לכפר על כך שהתענה ביום שאסור בתענית. כדין מי שהתענה בשבת או ביום טוב.

ג. אין לומר צדוק הדין בחנוכה.