שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרעא
    סדר הדלקת נר חנכה ומקום הנחתו
סעיף ב :
כמה נרות מדליק? בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה, עד שבליל אחרון יהיו שמונה. ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר.
הגה:
ויש אומרים דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם), וכן המנהג פשוט. ויזהרו לתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהא הכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג) .
עץ אר"ז

מה שאמר הרמ"א (למנהג חלק מהאשכנזים) שכל אחד מבני הבית ידליק, שזהו כדעת הרמב"ם אינו מדוייק. כיון שהרמב"ם אמר שבעל הבית ידליק את כל הנרות, כיון שכתוב בתלמוד "נר איש וביתו". ולדעת הרמב"ם יש להדליק נרות גם כמספר הנשים שיש בבית, ולא כפי הנהוג היום. וחז"ל קבעו שהדלקת הנרות תהיה נר איש וביתו, מפני שהיוונים ניסו לפגוע בקדושת המשפחה.

שינוי זה שהוכנס בדעת הרמב"ם, כדי לצאת ידי דעת התוספות שחלקו על הרמב"ם, ולכן גם כתב הרמ"א שמדליקים את הנרות בהפרדה ביניהם כדי שיהיה ניכר כמה נרות מדליקים באותו היום. אולם אין צורך שכל אחד ידליק בחדר אחר. אדרבה כולם צריכים להדליק על פתח הבית, או (אם הבית נמצא בקומה עליונה) בחלון הפונה לרשות הרבים, בחנוכיות נפרדות לשם ההיכר.

ולמנהג זה, כדי למנוע מציאות של ברכה שאינה צריכה, כתבו חלק מהאחרונים שאין בזה בעיה כיון שהבנים אינם מתכוונים לצאת ידי חובה בהדלקת אביהם. אך יש חכמים שיצאו חוצץ על כגון זה. ולכן, כשכולם מדליקים יחד, יותר נכון שבעה"ב יברך וכולם יצאו בברכתו וידליקו.

ומכל מקום הנוהגים כפי הרמ"א, בלי שהנשים תדלקנה - ימשיכו במנהגם.