שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרעב
    זמן הדלקת נר חנוכה
סעיף ב :
שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה, שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא. הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור. ואם נתן בה יותר, יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן. וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן.
הגה:
יש אומרים שבזמן הזה שמדליקין בפנים אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק (דעת עצמו וטור בשם תוספות). ומכל מקום טוב ליזהר גם בזמן הזה.
ומיהו הני מילי לכתחילה; אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה. ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין.
הגה:
ובלילות אחרות ידליק כמו שאר בני אדם, אף על פי שלא הדליק בראשונה (מצא כתוב בשם מהרי"ל ואגודה ודעת עצמו) .
עץ אר"ז

א. בימינו במקומות שיש עוברים ושבים רבים ברחובות בשעות מאוחרות יותר, אין שום היתר לכתחילה להדליק בשעה מאוחרת יותר, אלא אם כן היה אנוס (כגון מי שמסיים את עבודתו בשעה מאוחרת ואינו יכול להיעדר ממנה בזמן שקיעת החמה. או מטעמי שלום בית בזוג צעיר וכדומה. וישאל שאלת חכם חי ונושם, ולא שאלת גוגל על זה). ובמקרה שאחד מבניו הוא גדול או שאשתו נמצאת בבית בשקיעת החמה, ידליקו הם.

ורק בחו"ל שמדליקים את החנוכיה בתוך הבית, מותר להדליק את הנרות מאוחר יותר בשעת הצורך.

ב. מי שהגיע לביתו ואין כבר עוברים ושבים ברחוב, ידליק בכל זאת, כפי שכתב השו"ע, אך לא יברך.

ג. מה שכתב השו"ע שלאחר חצי שעה מהשקיעה אפשר לכבות את הנרות, הוא כדעת חלק מחכמי ישראל, אבל רוב קדמוני ישראל חלקו על זה. ואף השו"ע עצמו הביא את דעתם בהמשך (סימן תרעז סעיף ד). ולכן אדם ירא שמים לא יכבה את הנרות לאחר חצי שעה שדלקו, אלא אם הוא דחוק כלכלית, או שלא יוכל להשיג שמן וכדומה, והוא שומר אותו לימים הבאים. ובמקרה כזה טוב שיתנה על כך שיכבה את הנרות לאחר חצי שעה.

ד. גם מה שכתב השו"ע שאחר שדלקו הנרות חצי שעה מותר להשתמש לאורם, סותר את מה שכתב בסימן תרעז סעיף ד. ואע"פ שנתן הבית יוסף תירוץ לסתירה זו, רבים מהראשונים והאחרונים ערערו עליה. ולכן למעשה אין להשתמש לאורם, שהשמן הוקצה למצוותו.