א. אע"פ שאם כבתה אינו חייב לחזור ולהדליקה, כל זמן שהוא עדיין עוסק בהדלקה יחזור וידליק את הנרות. וגם לאחר מכן, אם הוא תוך זמן ההדלקה טוב לחזור ולהדליק את הנרות (בלי ברכה). שמה שאמרו חז"ל "כבתה אין זקוק לה" אין פירושו שאין צורך כלל להדליק, אלא שאינו חייב לחזור להדליק.
ומכל מקום אם הדליק לפני השקיעה (כגון בערב שבת) וכבה הנר לפני שנכנסה השבת - אם עדיין לא קבל על עצמו את השבת, חייב לחזור ולהדליק. ואף על פי שהשו"ע פסק שאינו צריך, כתבו הגאונים שצריך לחזור ולהדליק.
ב. אם הדליק במקום שיש רוח מצויה, שודאי שהנרות יכבו, לא יצא ידי חובה. ולכן צריך להדליק שוב, ואם כבר אינו עסוק בהדלקה, צריך לחזור ולברך על ההדלקה השניה.
ג. מכיוון שהדלקה עושה מצווה, מי שהדליק את הנרות במקום שאינו ראוי להדלקה (כגון בגובה של יותר מעשרים אמה) - לא יצא ידי חובה, ואינו יכול להזיז את הנרות לאחר ההדלקה. אלא צריך להדליק אותם מחדש במקום ראוי, וכפי שכתב הרמ"א בסימן תרעא ס"ו, והשו"ע בסימן תרעה ס"א.