שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרעג
    שמנים ופתילות הכשרות לחנוכה
סעיף ג :
נר של חרס שהדליק בו לילה אחת נעשה ישן ואין מדליקין בו לילה אחרת אלא לוקח חדשים בכל לילה ואם אין לו אלא ישן מסיקו בכל לילה באור ונר של מתכת א"צ חדש ושל זכוכית או של חרס מכוסה דינו כמתכת:
עץ אר"ז

א. מצוה לרכוש חנוכיה יפה כפי היכולת, כפי שצריך לעשות בכל מצוה (שבת קלג:): "זה אלי, ואנוהו - התנאה לפניו במצות; עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין". ומי שעושה כך, נאמר עליו (שבת כג:): "הרגיל בנר - הויין ליה בנים תלמידי חכמים".

ב. הסיבה שאין להדליק בנר של חרס ישן היא מפני שאחרי שמדליקים בו הוא מלוכלך מאד ואין זה מכובד למצוה. ולכן אם הדליק בכוסית של זכוכית והיא השחירה, צריך לנקות אותה לפני שידליק בה פעם נוספת. אבל חרס שאינו מתנקה כראוי - יש להכניסו לאש על מנת לשרוף את השאריות. וגם מי שמדליק בנרות של שעוה נכון שינקה את השאריות של היום הקודם לפני שידליק.