סעיף
ג :
מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה וגם אין מדליקין עליו בתוך ביתו כשרואה נר חנוכה מברך שעשה נסים ובליל ראשון מברך גם שהחיינו ואם אח"כ בליל ב' או ג' בא להדליק אינו חוזר ומברך שהחיינו:
עץ אר"ז
א. בתלמוד נאמר שמי שרואה (אצל אחרים) נר חנוכה בלילה הראשון מברך שתי ברכות: "שעשה ניסים לאבותינו", ושהחיינו. ומי שרואה בשאר הלילות נר חנוכה מברך "שעשה ניסים לאבותינו". ולא סייגו חז"ל זאת למי שלא מדליקים עליו בביתו, ושאינו עתיד להדליק באותו הלילה. ורובם של קדמוני ישראל אמרו שכל עוד לא הדליק בעצמו, מברך. אולם מי שרוצה להמתין כדי לברך בהדלקת הנרות בביתו - מותר, כדי לחבב את המצוות, כפי שכתבו חלק מהראשונים.
ב. מי שאין לו בית, כגון חיילים הנמצאים בשטח, פטור מהדלקת נרות חנוכה, כיון שהמצוה היא "נר איש וביתו". אך אם יראה נר חנוכה של אדם אחר, חייב לברך את הברכות (חוץ מברכת "להדליק".