שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרעז
    דין אכסנאי בחנוכה
סעיף א :
הגה:
וי"א דבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש ידליק במקום שאוכל וכן נהגו (תשובת הרשב"א סי' תקמ"ב):
עץ אר"ז

א. אכסנאי הוא אדם המתארח בתשלום בביתו של אדם אחר. ואם הוא נשוי ואשתו נמצאת בביתם - הרי היא מוציאה אותו ידי חובה. אך אם אינו נשוי אינו יוצא ידי חובה בהדלקת הוריו ומשפחתו, ולכן צריך להשתתף בהוצאות הדלקת הנרות של בעל הבית אצלו הוא מתארח. ואם יש לו כניסה נפרדת לבית, הוא צריך להדליק בעצמו בפתח זה, ואינו יכול להשתתף עם בעל הבית, אף אם הוא אוכל בסעודות עם בעל הבית.

ב. אדם המתארח אצל חבר/קרוב משפחה, ואינו משלם לו על האירוח, אינו צריך להשתתף בהוצאות ההדלקה, שהרי כשם שהוא נותן לו אוכל, הוא נותן לו מהשמן של החנוכיה. וזה מגוחך שאדם מתארח אצל חברו, וחברו מוציא הוצאות במאות שקלים כדי לארח אותו במהלך השבת, והוא נותן לו שקל או שניים לשם השתתפות במצוה.

ג. בחורי ישיבה וחיילים שאינם ישנים ואינם אוכלים עם משפחתם, אינם יוצאים ידי חובה בהדלקת משפחתם. ולכן כל אלו שאינם מדליקים בעצמם, ידליקו חנוכיה ביחד. ואינם צריכים לתת מטבע לישיבה/לצבא, שהרי גם כך, הישיבה/הצבא מספקים את צרכיהם (אם מתרומות, אם מתקציבים ממשלתיים ואם מתשלומי שכר לימוד).

ד. אף בן האוכל אצל אביו, ויש לו בית עם כניסה נפרדת צריך להדליק בפתחו, ואינו יוצא ידי חובה בהדלקת אביו.

ה. אדם שהתארח בשבת, ידליק נרות בצאת השבת במקום בו התארח, ואף על פי שאינו נשאר לישון באותו מקום.