א. כתב הרמ"א שמי ששכח לומר על הניסים, יאמר אותו ב"הרחמן". וכך יש לעשות גם למנהג הספרדים.
ב. דיוקים בנוסח על הניסים:
1. יש שכתבו, שאין לומר "לשכחם מתורתך" אלא "להשכיחם תורתך". אולם כמעט כל קדמוני ישראל אמרו שיש לומר "לשכחם מתורתך". וכלל הוא שאין לשנות את הנוסח לא בתפילה, ואף לא בתלמוד מפני שאין אנו מבינים אותו. וכבר גזרו רבינו גרשום מאור הגולה ורבינו תם חרם על מי שמתקן את נוסחם של חז"ל על פי ההגיון. ואף שנוסח זה לכאורה אינו מובן על פי הפשט, כבר כתב אאמו"ר באריכות את טעמו של דבר בעץ ארז ח"ה. עיין שם באורך. ולכן חובה על הספרדים לשוב למנהג אבותיהם, ולומר "לשכחם מתורתך". גם האשכנזים נהגו בראשית תקופת הראשונים לומר "להשכיחם מתורתך", אלא שהחליפו את הנוסח באמצע תקופת הראשונים, ואין לעורר מחלוקת בבית הכנסת.
2. יש שאמרו שאין לומר כשעמדה עליהם מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל", כיון שזו כפילות. אולם זה הנוסח הנכון. וכמו שאמרנו, כלל הוא שאין לשנות את הנוסח לא בתפילה. ולכן חובה על הספרדים לשוב למנהג אבותיהם, ולומר "כשעמדה עליהם". גם האשכנזים נהגו בראשית תקופת הראשונים לומר כך, אלא ששינו את הנוסח באמצע תקופת הראשונים, והשמיטו את המילה "עליהם", ואין לעורר מחלוקת בבית הכנסת. עיין בעץ ארז שם.
3. הנוסח הנכון הוא "על הניסים" ולא "ועל הניסים". בין לאשכנזים ובין לספרדים. שכך כתבו רוב ככל גדולי ישראל בכל הדורות. עיין בעץ ארז שם.
4. יש לומר חשמונאי עם א' נחה, ולא עם חיריק מתחת לא', מפני שזהו שם ואינו תואר. וכן נהגו הספרדים וחלק מהאשכנזים.