שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרפד
    סדר קריאת התורה בחנוכה
סעיף א :
קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילין בברכת כהנים
(וי"א שמתחילין ביום כלות משה (טור) (וכן אנו נוהגין) .
וקורא אותו עם כהן ולוי, וישראל קורא ביום הראשון.
(וי"א שהכהן קורא כל אותה הפרשה עד ביום הראשון, והלוי והישראל קורין ביום הראשון) (מנהגים) (וכן נוהגין) .
ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום:
הגה:
וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום הג' וכן בכל יום וכן נוהגין (הגהות מיימוני (פי"ח) [פי"ג]) .
ביום שמיני מתחילין ביום השמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך
(ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה) (מנהגים):
עץ אר"ז

א. ההבדל בין השו"ע לרמ"א בתחילת קריאת התורה בימי חנוכה, מקורו בדברי הגאונים. הספרדים נוהגים כשולחן ערוך, והאשכנזים כרמ"א.

ב. האשכנזים בארץ, אינם נוהגים כפי שכתב הרמ"א שהעולה שלישי קורא את פרשת היום הבא (מהיום השני עד ליום השביעי), אלא כדעת השו"ע.

ג. מה שכתב הרמ"א שמסיימים ב"כן עשה את המנורה" הוא לכל המנהגים.