סעיף
ב :
אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא, יצא ידי חובתו. והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה. לפיכך, אם היה הקורא חרש או קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא. ויש אומרים שהנשים אינם מוציאות את האנשים.
הגה:
הג"ה: ויש אומרים, אם האשה קוראה לעצמה, מברכת "לשמוע מגילה", שאינה חייבת בקריאה (מרדכי פרק קמא דמגילה) .עץ אר"ז
א. פסקו קדמוני ישראל שאין לאשה לקרוא את המגילה, אף על פי שהיא מחוייבת לשמוע את קריאת המגילה (כפי שכתב הרמ"א). ולכן ודאי שאין לקיים "מנייני" נשים בהם אשה קוראת את המגילה לנשים אחרות. וכן אשה אינה יכולה להוציא גברים ידי חובה. אך בשעת הדחק, כגון שאדם חולה, ואין מי שיקרא לו אלא אשתו, בתו או אמו, ואם לא תקרא לו לא יקרא כלל – מותר. אך אסור שאשה אחרת תקרא בשבילו.
ב. כאשר אשה קוראת לעצמה, תברך "על מקרא מגילה", ולא "לשמוע מגילה".