שולחן ערוך

ואם התנור גדול שמחזיק שנים עשר עשרונים ופיו פתוח -- מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה. ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו -- מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום:
וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי (טור סימן צ"ז). ונוהגין להחמיר לכתחילה אפילו בתנור גדול ובדיעבד להקל אפילו בתנור קטן (ארוך כלל ל"ט דלא כב"י ובתשובת ר"י מינץ ובהגהת ש"ד ואגור בשם מהרי"ל וטור בשם רשב"א שכן הסכמת רוב המורים והוא שיטת רש"י ורי"ף ורמב"ם). ואם אפה פת עם בשר -- אסור לאכלו עם חלב אם יש לו פת אחר (שם). וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור -- אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר דכל זה מקרי "לכתחילה". אבל אם אין לו פת אחר בריוח -- מותר בשניהם דזה מקרי לענין זה "דיעבד" (אגור בשם ר"י מולין). י"א דאין מתירין ריחא אפילו בדיעבד אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא (שם בארוך). ובמקום הפסד אין להחמיר בדיעבד (כי כן נראה מהפוסקים וכ"פ ב"י) אפילו סתום לגמרי. ואם האיסור דבר חריף וכל שכן אם ההיתר דבר חריף -- ריחא מילתא היא, ואפילו בדיעבד אסור אם שניהם מגולים, אבל אם אחד מהם מכוסה אפילו בבצק בעלמא מותר (מרדכי פ ג"ה ואו"ה). אם אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת מגולין -- אסור (תוספות) אפילו בדיעבד (שם בארוך). וה"ה אם אפו בכה"ג פת עם בשר -- אסור לאכלו בחלב (שערי דורא סימן מ' ומהרא"י). אבל בזה אחר זה אין לחוש (תשובת מיימוני סוף הלכות מאכלות אסורות ותשובת ר"י ואו"ה) אלא אם כן הזיע המחבת משניהם דאז אסור אפילו בזה אחר זה אם היו שניהם מגולין דהוי ככיסוי של קדרה (דברי עצמו ממשמעות הרא"ש) כדלעיל סימן צ"ג. י"א דכל מקום דאמרינן ריחא מילתא ואוסר בדיעבד היינו דוקא דליכא שישים מן ההיתר נגד האיסור אבל בדאיכא שישים מן ההיתר אפילו בכל מה שבתנור מבטל האיסור (שם בארוך כלל ל"ט דין י"ח). ולצורך הפסד יש לנהוג כן. י"א דאיסור האוסר במשהו כגון חמץ בפסח -- ריחא מלתא ואוסר אפילו בדיעבד אם התנור קטן והוא סתום והאיסור וההיתר מגולין תוך התנור (דרכי משה בשם מרדכי). ובמקום הפסד יש לסמוך אדברי המקילין. ועיין לקמן סוף סימן קי"ח אם יש להחמיר לכתחלה לשפות שתי קדירות ואחת מהן של איסור על הכירה או לצלות איסור אצל היתר :