שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרצ
    דין קריאת מגילה
סעיף ג :
צריך לקרותה כולה, ומתוך הכתב. ואם קראה על פה, לא יצא. וצריך שתהא כתובה כולה לפניו לכתחילה. אבל בדיעבד, אם השמיט הסופר באמצעה תיבות, אפילו עד חציה, וקראם הקורא על פה, יצא.
הגה:
אבל אם השמיט תחילתה או סופה, אפילו מיעוטה, לא יצא (ר"ן). ואפילו באמצעה, דווקא דלא השמיט עניין שלם (ב"י בשם א"ח) .
אבל ביותר מחציה, אפילו הן כתובות, אלא שהן מטושטשות ואין רישומן ניכר, פסולה.
עץ אר"ז

א. יש לקרא את כל המגילה, ומתוך הכתב, ומי שקורא אותה בעל פה לא יצא ידי חובה. אך אם חסרות אותיות או מילים במגילה, באופן שאינו פוסל אותה, מותר לומר אותן בעל פה.

ב. אם השמיט הסופר אותיות או מילים, או אפילו פסוקים שלמים, כשרה בתנאי שרובה של המגילה כתוב לפניו [ולא באופן מטושטש], ותחילת המגילה וסופה לא הושמטו, ולא הושמט ענין שלם.