סעיף
ב :
הגה:
גם צריך לכתבה מן הכתב (ר"ן) ולהוציא כל תיבה מפיו קודם שיכתבנה כמו בספר תורה (מהרי"ק) ועושין כל פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות פסולה (הגהות מיימוני פ"ב ופסקי מהרא"י סימן צ"ג) ובדיעבד אין לפסול מגילה משום חסרות ויתירות דלא גרע מהשמיט בה הסופר אותיות דכשרה (הגהות מיימוני פ"ב וא"ז) וכמו שנתבאר סי' תר"צ סעיף ג'. וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו וי"א שצריכה תגין וי"א שאינה צריכה:
הגה:
ונהגו לתייגה גם נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה (מהרי"ל):עץ אר"ז
רוב הספרדים נהגו לשים עמוד עץ בסוף המגילה שעליו נכרכת המגילה, כדעת השו"ע. ויש מהאשכנזים שלא נהגו לשים עמוד כדעת הרמ"א, ויש שנהגו לשים כדעת הגר"א ועוד רבים. ומכל מקום קיומו של העמוד או העדרו אינו מעכב, ואינו פוגם בכשרות המגילה.