שולחן ערוך

אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים ואם קרא לא יצא אלא א"כ היתה יתירה על שאר היריעות או חסרה כדי שיהא לה היכר אבל היחיד קורא בה ואפילו אינה חסרה או יתירה ויוצא בה ידי חובתו ודוקא כשהיא כתובה בגליון כספר תורה: