סדר התפילה בערבית:
א. הספרדים נוהגים לומר לפני תפילת ערבית, את המזמור "למנצח על אילת השחר", שנדרש ע"י חז"ל על פורים. ויש מיעוט מהאשכנזים שנהגו לאומרו בסיום התפילה, במקום "שיר למעלות".
ב. לאחר תפילת העמידה אומר הש"ץ חצי קדיש, וקוראים את המגילה. ורוב האשכנזים נהגו לומר קדיש תתקבל לפני המגילה, וקדיש יהא שלמא לאחר המגילה.
ג. לאחר קריאת המגילה, נוהגים האשכנזים לומר "אשר הניא", ו"שושנת יעקב". ואין אומרים "אשר הניא" אלא בלילה.
ד. לאחר קריאת המגילה אומרים "ובא לציון גואל" כדברי הגאונים. ויש נוהגים להתחיל "ואתה קדוש", וכך נוהגים האשכנזים ויש להם על מה שיסמכו. ואומרים קדיש "תתקבל", ומסיימים את התפילה כרגיל (אך רוב האשכנזים אומרים "קדיש יהא שלמא", ולא קדיש "תתקבל" כפי שכתבנו כאן. ואין לומר פעמיים קדיש "תתקבל").
ה. במוצאי שבת רוב הספרדים אינם אומרים "שובה ה'" ו"ישב בסתר עליון", ויש שאומרים אותם לפני קריאת המגילה, והמנהג הראשון הוא הנכון, כמבואר בדברי הגאונים. והאשכנזים נוהגים לומר "ויהי נועם" לאחר קריאת המגילה (לאחר אמירת "שושנת יעקב").
הבדלה במוצאי שבת:
ו. מותר לחזור על קריאת המגילה בשבת, ואין המגילה מוקצה כלל, אך אין להביא אותה בשבת לבית הכנסת.
ז. אסור לעשות שום דבר לכבוד פורים לפני צאת השבת, ואף לא להתחפש.
ח. מי שרוצה לעשות מלאכה האסורה מן התורה לאחר צאת השבת, כגון לנסוע ברכב לבית הכנסת, לפני שהתפלל ערבית - יאמר לפני כן "ברוך המבדיל בין קודש לחול". וראוי לומר ברכה זו עם שם ומלכות: "בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול", כפסקם של הגאונים ושאר קדמוני ישראל.
ט. מבדילים בבית הכנסת, לאחר תפילת ערבית, כדי להוציא את הציבור ידי חובה. ומעיקר הדין הזמן הנכון להבדלה למנהג הספרדים הוא לפני קריאת המגילה, אך יש מי שנהגו להבדיל אחרי ערבית, ויש להם על מה שיסמוכו. והאשכנזים מבדילים לאחר התפילה.
י. אם כל בני הבית היו בהבדלה שבבית הכנסת, והתכוונו לצאת ידי חובה. אינם צריכים להבדיל שוב בביתם. ואם לא – צריך להבדיל שוב.