וקורין המגילה ואח"כ סדר קדושה.
א. בתפילת שחרית, מתפללים תפילת שחרית של חול, ובתפילת העמידה אומרים "על הנסים".
ב. לאחר חזרת הש"ץ, אומר הש"ץ חצי קדיש, ולא אומרים "אל ארך אפים" ומוציאים ספר תורה, וקוראים בפרשת "ויבא עמלק", וכיון שאין בה אלא תשעה פסוקים ואין מוציאים ספר תורה לפחות מעשרה פסוקים – נהגו הספרדים לחזור על הפסוק האחרון. אך האשכנזים אינם כופלים את הפסוק האחרון.
ג. לאחר קריאת התורה, אומר הבעל-קורא חצי קדיש. ואומרים "אשרי יושבי ביתך", ואחר כך קוראים את המגילה, ואומרים "ארור המן" וכו', וממשיכים "ובא לציון גואל" ואומרים "יהללו" ומחזירים את ספר התורה לארון הקודש ואומרים קדיש תתקבל. ורוב האשכנזים נהגו לומר "יהללו" אחר החצי קדיש שלאחר קריאת התורה, ומחזירים את ספר התורה לארון הקודש וקוראים את המגילה, ולאחריה אומרים "שושנת יעקב" "אשרי יושבי ביתך", "ובא לציון", וקדיש "תתקבל". אולם הנכון הוא לקרוא את המגילה, ולומר "שושנת יעקב" ואז לומר "אשרי יושבי ביתך" ואילך, ולהחזיר את ספר התורה לארון הקודש לאחר קדיש "תתקבל", כבכל יום שמוציאים בו ספר תורה.
ד. נהגו הספרדים לדלג את "בית יעקב" ואת שיר של יום, ולומר רק את המזמור "למנצח על אילת השחר". ויש מהאשכנזים שאומרים "למנצח על אילת השחר" לפני שיר של יום.
ה. כשיש מילה בבית הכנסת, לדעת הרמ"א יש למול את התינוק לפני קריאת המגילה, אך לדעת רבים מהאחרונים יש למול את התינוק לאחר קריאת המגילה, וכן נכון לעשות.