מתנות לאביונים:
א. תקנו חכמים, לתת מתנות לאביונים ביום פורים. ויש לתת אותן ביום ולא בלילה.
ב. כל אדם המחוייב במצוות, צריך לתת שתי מתנות לשני עניים לפחות [מתנה אחת לכל אחד], כדי שיהיה לעניים לקנות סעודת פורים. ואין לזה שיעור מפורש, ויש לתת כשיעור שיוכל לקנות העני סעודה קטנה. ומי שרוצה לקיים מצוה מן המובחר, יתן לעני סכום שיוכל לקנות בו סעודה כמו שהכין לעצמו לפחות.
זכר למחצית השקל:
ג. בזמן שבית המקדש היה קיים, מראש חדש אדר, היו מכריזים על מצות מחצית השקל, שכל יהודי מחוייב לתת לעבודת המקדש.
ד. כזכר למקדש, נוהגים לתת סכום השוה בערכו למחצית השקל של התורה, למטרות קודש: מוסדות תורה, צדקה וכדו'. אולם בניגוד למחצית השקל של התורה, אין איסור לתת יותר ממחצית השקל.
ה. אין לומר על הכסף שהוא "מחצית השקל", כדי שלא ייחשב כהקדש. אלא "זכר למחצית השקל".
ו. ערכו של מחצית השקל הוא כמשקל 192 גרגרי שעורה, וזה כ-9.6 גרם כסף טהור. ומי שאינו דחוק, ראוי שיוסיף על כך את ערך המע"מ.
ז. יש אומרים שרק מי שהגיע לגיל עשרים צריך לתת זכר למחצית השקל, ויש אומרים שמגיל שלש עשרה צריך לתת, וזהו הנכון.
ח. מי שנתן על בנו הקטן פעם אחת למרות שאינו צריך, ימשיך לתת גם בשנים אחרות.
ט. נשים פטורות ממנהג זה, כיון שהן פטורות מהמצוה בזמן שבית המקדש קיים.
י. נוהגים לתרום את הכסף לפני פורים. ולכתחילה נכון לתרום לפני שבת זכור. אך בקהילות רבות דחו זאת למנחה של תענית אסתר, מפני שאז כל הציבור נמצא.