א. מצוה לשתות יין בסעודת פורים, ואסור להשתכר עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אלא ישתה מעט יותר מהרגיל.
ב. נוהגים להתפלל מנחה גדולה בפורים, ולאחריה לאכול את הסעודה, ולמשוך אותה לתוך הלילה, ואחר כך להתפלל ערבית. ועיקר הסעודה צריך להיות ביום.
ג. ראוי להכנס לסעודת פורים מתוך דברי תורה, ולומר דברי תורה על השולחן, שכך דרשו חז"ל: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. אורה - זו תורה".
ד. יש נוהגים לאכול אורז וקטניות בפורים, זכר לדניאל חנניה מישאל ועזריה ואסתר, שמסרו את נפשם כדי לאכול מזון כשר, אף שהיו בארמונו של מלך בבל.
ה. אם פורים חל להיות ביום שישי, אוכלים את הסעודה בסוף הבוקר, מפני כבוד השבת, כדי שיוכל אדם להתכונן לשבת וכדי שיוכל לאכול סעודת שבת. ואין להתחיל את הסעודה אחר הצהריים ולמשוך אותה לתוך הלילה.
ו. ראוי ללבוש בגדי שבת בפורים, ולא ללבוש בגדי חול.
ז. אין לצום בפורים ואף לא בשושן פורים [גם לעושים פורים בי"ד], אלא תענית חלום. ומי שצם תענית חלום בפורים, צריך לצום לאחר שושן פורים יום נוסף, לכפר על כך שצם בפורים.
ח. מי שהזיק מתוך שכרות חייב לשלם. אך ביישוב בו יש תקנה של אנשי הישוב, שהמזיק מתוך שמחת פורים פטור מלשלם - פטור. ומכל מקום אין היתר להזיק או לעשות שום איסור שבעולם בפורים.