א. תקנו חכמים, לשלוח מנות ביום פורים. ויש לשלוח אותן ביום ולא בלילה.
ב. צריך אדם לשלוח שתי מנות (או יותר) של מיני אוכל לאיש אחד. ומי ששולח לאנשים רבים – הרי זה משובח (אם נותן לכל אחד מהם שתי מנות.
ג. המנות צריכות להיות ראויות למאכל כמו שהן. ואין לשלוח דברים שצריך לבשל אותם [אך ניתן להוסיף אותם על מאכלים אחרים].
ד. יש אומרים שצריך לשלוח את המנות על ידי שליח. וזו טעות גמורה, שבכל המצוות "מצוה בו יותר מבשלוחו". ועיקר המצוה הוא כדי לקרב בין יהודי לחברו, ולכן עדיף שיתן בעצמו.
ה. לא ישלח אדם משלוח מנות לאשה, ולא תשלח אשה לאיש, שלא יבואו לידי קרבה. אך במתנות לאביונים אין איסור.
ו. אין האיש ואשתו צריכים לשלוח באופן אישי, שאשתו כגופו.
ז. במשלוח מנות לא קבעו חכמים שיעור למנה. אך הנכון הוא שיהיה מה לאכול בה (כל מאכל לפי הראוי לו), ולא להסתפק בכזית בלבד.
ח. גם משקה (שאינו מים) נחשב כמנה.