שולחן ערוך

  • אבן העזר - סימן כח
    המקדש בגזל בפקדון או במלוה ובאיסור הנאה דאורייתא ודרבנן
סעיף ב :
גזל את האשה או גנבה או חמסה, וחזר וקידשה בגזל או בגניבה ובחמס שלה ואמר לה: הרי את מקודשת לי בו, אם לא קדם ביניהם שידוכים ונטלה ושתקה אינה מקודשת. אבל אם שידך תחילה, דהיינו שנתרצית לישא אותו, אף על פי שלא היו שוים בנתינת הנדוניא (הגהות אלפסי פרק קמא דקדושין) , או אפילו לא שידך תחילה, וכשאמר לה התקדשי לי בזה ונתנו בידה אמרה הן, הרי זו מקודשת, וצריך לשלם לה גזילותיה (הר"ן פ"ב דקדושין) . אבל אם אחר שבא לידה אמר: התקדשי לי בו, אף על פי שאמרה הן אינה מקודשת, אף על פי ששידך תחילה, ואינה נאמנת לומר שבתחילה קיבלה לשם קידושין (כן כתב הר"ן בשם הרשב"א והב"י הביאו) :