סעיף
ד :
נתן לה פקדון ואמר לה: "כנסי פקדון זה" וחזר ואמר: "הרי את מקודשת לי בו", אם אמר לה כן קודם שנטלתו ונטלתו, אף על פי ששתקה הרי זו מקודשת:
הגה:
ויש אומרים, דווקא שנטלתו מידו, אבל אם זרק לה הקידושין, אפילו לתוך חיקה, שתיקה כהאי גוונא לאו כלום היא, הואיל ולא נתרצית תחלה לקדושי ליה (טור בשם הרמ"ה) . ואם אחר שנטלתו בתורת פקדון אמר לה: "הרי את מקודשת לי בו" ושתקה, אינו כלום, אבל אם אמרה "הן" הרי זו מקודשת: