שולחן ערוך

סעיף י :
היה לו מלוה אצלה ואמר לה: הרי את מקודשת לי בהנאת מחילת מלוה, וכן אם אמר לה: הרי את מקודשת לי במה שאני מרויח ליך הזמן, מקודשת ואסור לעשות כן משום רבית. ויש אומרים שאינה מקודשת:
הגה:
ויש לחוש לב' הסברות, ואם קידשה אחר צריכה גט משניהם (כל בו בשם הרמ"ה והטור הביאו). היתה חייבת לאחרים, ובא אחד ונתן פרוטה למלוה להרויח לה זמן וקידשה בזה, הוי מקודשת (התוס' והמרדכי והר"ן ריש קדושין) :