סעיף
יא :
"התקדשי לי בככר זה ", ואמרה לו: "תנהו לכלב זה ", אם היה הכלב שלה, הרי זו מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. ואם היה רץ אחריה לנשכה, הרי זו ספק מקודשת.
הגה:
וגם זה מיירי בכהאי גונא שנתן אחר כך בחיקה (טור בשם התוספות). אמרה היא מתחלה: "תן ככר לכלב, או תן דינר על הסלע, ואתקדש אני לך " -- יש אומרים דדינו כאמרה: "תן דינר לפלוני " (טור בשם יש אומרים), וכמו שנתבאר לעיל סימן כ"ט סעיף ב', ויש להחמיר בדבר (טור) :