סעיף
ו :
הכל כשרין לשליחות קדושין. חוץ מחרש שוטה וקטן לפי שאינן בני דעת, והגוי לפי שאינו בן ברית. והעבד לפי שאינו בתורת קדושין.
הגה:
ויש אומרים דשליח ראשון יכול לעשות שליח שני (מרדכי פרק המקבל בשם יש אומרים) אם מוסר לו הקדושין שמסר לו הבעל, אבל אם לא מסר לו הבעל הקדושין, רק צוה אותו לקדשה בכל כסף שירצה, אין עושה שליח. ויש אומרים דבכל ענין אין שליח ראשון עושה שליח שני (הגהות מרדכי פרק האיש מקדש). השולח כתב על ידי כותי לחברו ישראל שבמקום אחר, וממנו להיות שלוחו לקדש לו אשה, יש אומרים שדינו כמו בגיטין שיתבאר לקמן סימן קמ"א (רבנו ירוחם). ויש אומרים דגבי קדושין לכולי עלמא הוי מקודשת מדאורייתא (כן כתב הבית יוסף) :