שולחן ערוך

סעיף ט :
האב שנתן רשות לשלוחו לקדש בתו, והלך הוא וקדשה לאחר, ושלוחו קדשה לאחר, איזה מהם שקדם הוו קדושין. ואם אינו ידוע איזה קודם, אסורה לשניהם וצריכה גט משניהם: