שולחן ערוך

בא אחד ואמר בפני האב (הר"ן ורבינו ירוחם) : אני קדשתיה, נאמן, ומתרת לו, כיון שהאב אומר: איני יודע. וכשכונסה, אינו צריך לקדשה. אבל אם האב מכחישו, יש מי שאומר שאינו נאמן אפילו להצריכה גט: