שולחן ערוך

האב שאמר על בתו בעודה קטנה או נערה: קדשתיה וגרשתיה, נאמן לפסלה מן הכהנה. ודוקא שאמר: גרשתיה, תוך כדי דבור לקדשתיה, אבל היכא שהחזקה אשת איש על פיו, אינו נאמן לומר לאחר זמן; גרשתיה: