סעיף
י :
אמר: על מנת שיאמר הן, אף על פי שאמר בתחלה: איני רוצה, כל שחזר ואמר: הן, נתקים התנאי. ולכן לעולם הוי ספק, עד שימות האב. והאומר: על מנת שישתק, אם שתק בשעת שמיעה, מקדשת, אף על פי שחזר ומחה.
הגה:
מיהו, אם לא היה בביתו כששמע, וכשבא לביתו מחה, הוי מחאה, דמה ששתק בתחילה משום שלא היה בביתו (כך משמע לריב"ש סימן י"ד וקצ"ג) . ואם מחה בשעת שמיעה, אפלו חזר ונתרצה, אינה מקדשת. מת האב עד שלא שמע, מקדשת. והאומר: על מנת שלא ימחה, כל זמן שמחה נתבטל התנאי, אפלו נתרצה בשעת שמיעה.
ויש אומרים, דאם אמר: "הן" פעם אחת, שוב אינו יכול למחות (טור) :