סעיף
לו :
אמר לה: התקדשי לי בפרוטה זו על מנת שאתן ליך מנה, ואחר כך אמר שאינו רוצה לקים תנאו לעולם, אין כופין אותו לקימו, אלא קדושיו בטלים ואינה צריכה גט. ומכל מקום בעל נפש לא ישאנה בלא גט, שמא אחר כך יאמר שרוצה לקים התנאי, לקלקלה על השני. ואם אמר שעדין רוצה לקימו, אין יכולים לכפו כל שנים עשר חדש, כדין זמן שנותנים לבתולה, ומשנים עשר חדש ואילך כותבין עליו אגרת מרד. ואם מת קדם שקים התנאי, אפלו חליצה לא בעיא. ואם מחלה היא התנאי בחיי המקדש, גמרו הקדושין מיד, כאלו קימו. וכל זה כשלא כנסה, אבל כנסה, מקדשת מיד, דמסתמא בשעת כניסתה לחפה מחלה לתנאי, וחיב לתן לה כתבתה: