סעיף
לט :
האומר לאשה: הרי את מקדשת לי חוץ מפלוני, כלומר שלא תאסר עליו, אלא תהיה אשת איש לכל העולם ולפלוני כפנויה, הרי זו מקדשת מספק. אבל אם אמר לה: הרי את מקדשת לי על מנת שתהיה מתרת לפלוני, הרי זה מקדשת ותהיה אסורה עליו כשאר העם, מפני שהתנה בדבר שאי אפשר לקימו.
הגה:
אם חולקין אם נתקים התנאי או לא, יש אומרים דכל תנאי שהוא בקום ועשה אין אחד מהם נאמן לומר שקים תנאי שהיה עליו לקים, אלא צריך עדים; אבל תנאי שהוא בשב ואל תעשה, כל אחד מהם נאמן, אם אין שכנגדו מכחישו (הר"ן פרק האומר בשם האחרונים). ויש אומרים דאפלו בקום ועשה נמי נאמן, כל שאין כנגדו מכחישו (הרמב"ן ור"י) :