סעיף
ב :
המקדש שתי נשים כאחת, שאסור לשא שתיהן משום ערוה, אינן מקדשות. כיצד, כגון שקדש אשה ובתה, או שתי אחיות כאחת, שאמר: הרי שתיכן מקדשות לי, אינן מקדשות ואין שום אחת מהן צריכה גט. ואם לא קדש אלא אחת, ולא פרש איזו, כגון שאמר לאב: אחת מבנותיך מקדשת לי, וקבל האב הקדושין, או אם שתים או שלש אחיות עשתה אחת מהן שליח לחברתה לקבל קדושיה, ונתן בידה, ואמר לה: אחת מכן מקדשת לי, כלן צריכות גט ממנו, ואסור לבוא על שום אחת מהן, שמא היא אחות אשתו: