סעיף
ב :
וכן אם באו שנים ואמרו: ראינו כמו שמחת ארוסין, ושמענו הברה, ושמענו מפלוני ששמע מפלוני שנתקדשה פלונית בפני פלוני ופלוני והלכו להם העדים למדינה אחרת או מתו, הרי זה קול שמחזיק אותה מקדשת.
הגה:
ויש אומרים דלא הוי קול אלא כששמעו תרי מתרי, אבל חד מתרי, לא (טור בשם הרא"ש והר"ן והמגיד משנה בשם הרשב"א). ואין חוששין לקול, אלא כשהחזק בבית דין, שבית דין חקרו בדבר ושמעו שיש ממשות בקול, כמו שנתבאר, אבל כל זמן שלא החזק בבית דין לא, אם לא במקום שיש חזקה טובא שנתקדשה, אז לא בעינן החזק בבית דין (מהרי"ק שרש פ"ז). ויש לבית דין לחזר (ולדקדק) אחר הקול, כדי לברר אם יש בו ממשות (בית יוסף בשם התשב"ץ ובשם הרשב"א) :