סעיף
ז :
מי שאמר: קדם שקדשתי את אשתי קדשתי את אחותה בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים, ולא גרשתיה והרי היא נשואה, אינו נאמן לאסרה על בעלה, כל זמן שלא יביא עדים. ואפלו אם תאמר היא: אמת שקדשתני, אינה נאמנת לאסר עצמה על בעלה. ואפלו אם יביא עדים שקדשה. אם נתקדשה אחות אשתו בפניו, אינה נאסרת על בעלה. וזה אסור באשתו, שכיון שאמר: שקדש אחותה תחלה, נאסר בקרובות שתיהן. ועין לעיל סוף סימן מ"ו :