שולחן ערוך

יש מי שאומר, שהפוסק לבתו כגון שאמר בשעת קדושין: כך וכך אני נותן לבתי, קנתה הבת לענין שאם נתיבמה לא מצי למימר: לאחיך הייתי רוצה לתן, שהרי לבתו פסק ולא פקעו הקדושין שמכחם יבמה אחיו: