סעיף
ד :
אין הארוס חיב במזונות ארוסתו, אלא אם כן היתה בת הנזנת מהאחין, שהרי אין לה מזונות מאחיה אלא עד שתתארס או עד שתבגר, וזו אינה בוגרת כדי שתזון עצמה.
הגה:
ויש אומרים דאינו חיב במזונותיה כל עקר (טור בשם הרא"ש) :