אין לשאת נשים ביום שישי, ולא ביום ראשון כדעה הראשונה המובאת בשולחן ערוך, והיא דעת הרמב"ם וראשונים רבים. שמא בעלי השמחה, בעלי האולם או האורחים יגיעו לידי חילול שבת. ומה שנהגו בחו"ל בקהילות אשכנזיות לשאת ביום שישי, הוא מפני שהיתה עניות גדולה, ולכן היו עושים סעודה של נישואין שהיא גם סעודת השבת, ולא להוציא הרבה כסף על שתי סעודות מכובדות. וגם רבים מהאשכנזים היו עובדים כל השבוע מחוץ לעיר, וחוזרים לביתם לשבת, ולכן מפאת הדוחק הקילו כדעה השניה המובאת בשולחן ערוך.
אך בימינו אין להקל בכך לכתחילה, ובמיוחד שנהוג להזמין אורחים מחוץ לעיר, ועלולים להתעכב בדרכים ולהגיע לחילול שבת, וגם לא יוכלו להכין צרכי שבת כראוי.
ומה שאסרו חכמים לשאת ביום ראשון, הוא מפני שהיו עושים את הנישואין בבוקר. אך מי שמתחתן בסמוך לשקיעה יש להקל, אך יש להשגיח על העובדים באולם החתונה, שלא יחללו את השבת בהכנות לחתונה.