סעיף
ג :
אם כתב לה כתבה, ונאבדה, או שמחלה לו, ודוקא שכתבה לו: התקבלתי כתבתי, צריך לכתב אחרת בעקר הכתבה, שאסור לאדם לשהות עם אשתו שעה אחת בלא כתבה.
הגה:
עיר שכבשוה כרכום, או שגלו מן העיר, ואבדו הנשים הכתבות שלהם, צריכים לחדש נשותיהם כתבותיהם, אף על פי שיש לומר שמא ימצאו אחר כך כתבותיהם או יחזרו להם, מכל מקום מאחר שהכתבות בחזקת אבודות צריכין כתבות אחרות; ואם אינו ידוע סך הכתבות, אם ישארו קצתן, אזלינן בתריהו; ואם לאו, דנין על פי זקני העיר ולפי המנהג, העשיר לפי עשרו והעני לפי עניו (בית יוסף בשם תשובת הגאונים). וכשנאבדה הכתבה ובא לכתב לה כתבה אחרת, צריך לכתב לה כתבה גדולה כראשונה (מהרי"ק שרש קט"ז). ועין לקמן סימן קע"ז, דבמקום שאין מגרשין רק מרצון האשה, אין צריך לכתב כתבה; אם כן בזמן הזה במדינות אלו, שאין מגרשין בעל כרחה של אשה משום חרם רבנו גרשם, וכמו שיתבאר לקמן סימן קי"ט, היה אפשר להקל בכתיבת הכתבה, אבל אין המנהג כן ואין לשנות (כל זה דעת עצמו) :