סעיף
ז :
אם ירצה להוסיף על זה, מוסיף; וזה התוספות שמוסיף, יש דברים שדינו בהם כעקר הכתבה, ויש דברים שהוא חלוק בהם מעקר הכתבה, כדלקמן.
הגה:
ואין צריך לפרש עקר הכתבה בפני עצמה והתוספת בפני עצמו, אלא כולל הכל ביחד, אם ירצה (הר"ן ריש אף על פי והמגיד משנה פרק י' וריב"ש סימן ס"ה); ויש חולקים, וסבירא להו דצריך לכתב הכתבה כמנהג המדינה בפני עצמה, והתוספת בפני עצמו, וכן נוהגין. ואם יש משפחה שכלן נוהגים בתוספת, אין צריך לכתב כל אחד בפני עצמו (מרדכי פרק קמא דכתבות). כתבה שכתב בה: "ודין נדוניא דהנעלת לה מאה דינרין והוסיף לה מן דילה כך וכך", אין עקר כתבה בכלל, וצריך לשלם לה בפני עצמו, עד שיהא כתוב: "ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי אלף", דאז העקר כתבה בכלל (ריב"ש סימן ס"ה) :