סעיף
ט :
כשטען שלא מצאה בתולה, אם אמרה: מכת עץ אני, נאמנת, ותחזר כתבתה למנה. ויש לו להחרים סתם, שלא בא עליה איש. ואם אמרה: משארסתני נאנסתי, הרי זו נאמנת וכתבתה מאתים כמו שהיתה. ואם טען: שמא עד שלא ארסתיך נאנסת, או שמא אחר שארסתיך נבעלת ברצונך, הרי זו מחרים סתם על מי שטוען שקר כדי לחיבו ממון.
הגה:
כל מי שטוען טענת בתולים וטענתו טענה, אם רוצה לקימה אחר כך כותב לה כתבה מנה (טור) :