שולחן ערוך

סעיף ב :
מי שהלך למדינת הים והניח בניו כאן, מוכרים מנכסיו לפרנסה עד שיהיו בני שש; אבל מבני שש ומעלה, אין זנין אותם מנכסיו.
הגה:
ויש אומרים הינו דוקא שלא התחיל לזונן אחר שש, אבל התחיל לזונן, נזונין מנכסיו, דודאי ניחא לה בהכי (מרדכי פרק נערה בשם ר"י). ויש אומרים אם אמוד, זנין אותן בכל ענין, משום צדקה (כך משמע בטור) :