שולחן ערוך

האומר לאשתו: אין רצוני שיבואו לביתי אביך ואמך ואחיך ואחיותיך, שומעין לו, ותהיה היא הולכת להם כשארע להם דבר; ותלך לבית אביה פעם אחת בחדש, ובכל רגל; ולא יכנסו הם לה, אלא אם ארע לה דבר, כגון חלי או לדה: