סעיף
ו :
כהן שנשבית אשתו, אף על פי שנאסרה עליו, הואיל ומקדם היתה מתרת לו פודה ומחזירה לבית אביה; אפלו היה בעיר אחרת, מטפל לה עד שמחזירה למדינתה, ומגרשה ונותן לה כל כתבתה. ואם היה בעלה ישראל, שהשבויה מתרת לו, מחזירה לו לאשה כמו שהיתה, ואם רצה אחר כך מגרשה ונותן לה כתבתה.
הגה:
שבויה שנאסרה אף לבעלה ישראל, שחוששין שמא נבעלה ברצון, כדרך שנתבאר סימן ז', אין בעלה חיב לפדותה (הר"ן פרק נערה ור"י נכ"ג) :